fb-icon1 yt-icon1 g-plus-icon1

שיפור הקריאה באמצעות שחרור המתח

במסגרת פרויקט מיוחד עבדתי באחד מבתי הספר בנתניה כקינסיולוגית. המטרה שהוגדרה ע"י המנהלת הייתה לטפל בקשיים בקריאה והבנת הנקרא.
את המידע הראשוני על הילדים קיבלתי מהיועצת, כך יכולתי לקבל קצת רקע על הילדים בטרם אפגוש אותם. הילדים היו בכיתות ב'-ו'.

 

כבר במפגש הראשון עם כל אחד מהילדים אבחנתי את ערוצי הלמידה הדומיננטיים לפי מבחן שריר מתוך הקינסיולוגיה. אצל חלק ניכר מהילדים ערוצי הלמידה ודומיננטיות המוח היו בצד ימין מה שלא הדהים אותי כלל ואיפשר לי לדעת המון על הקשיים ומהיכן הם נובעים. לא כולם היו כאלו אבל מצאתי שאצל רובם המיספירה ימין הייתה דומיננטית.

 

הילדים הופתעו לגלות כמה מידע ניתן להוציא מהגוף באמצעות מבחן שריר ואפילו גיחכו ואמרו "את תדעי מתי לא נתרגל בבית" מיד הרגעתי אותם ואמרתי שאת זה לא אבדוק באמצעות השריר אלא אשאל אתכם ולפי ההתקדמות ואדע להבחין מי מתרגל ומי לא.

 

לפעמים במפגשים הם היו רבים על מי אבדוק את הנושא משום שבכל שבוע הייתי בוחרת ילד אחד בכל קבוצה שישמש אותי בבחירת מטרה וניסוחה, חלקם אף סיפר שהם עושים מבחן שריר לאחים ולחברים שלהם, זה הפך להיות משחק עבורם.

 

הילדים למדו להציב מטרה בכל מפגש ולהבין למה הם רוצים להשיג מטרה זו. לאט לאט חלקם הפנים את החשיבות של הגדרת מטרה ולאן זה מוביל אותם.

 

הילדים מגלים את הקינסיולוגיה

כבר במפגש התרגול הראשון כשעבדנו על המטרה שהציבו הילדים הם יכלו לראות את השינוי שקרה לאחר התרגול וחלקם פתח עיניים והם הביטו אחד בשני בהשתאות. באותו הרגע הסברתי מיד שאם לא יתרגלו בבית לא יוכלו לשמר את השינוי ולהתקדם הלאה. היה ברור לכולם שאם לא מתרגלים בבית השינוי יהיה מזערי או בכלל לא.

 

החוויה משנה את ההישגים של התלמידים

במפגש השני של תלמידות כיתה ב' נתתי להם לשחק במשחק זיכרון כשאני מביטה מהצד שלושת התלמידות שיחקו ביניהן כששתיים מהן מצליחות לאתר את התמונות הדומות במהירות. רווית התקשתה לאתר את התמונות הדומות ובכל פעם הגיבה באכזבה כשלא מצאה או כשחברתה גילתה את המיקום. היה ברור שישנו קושי לזכור ומתח רב שנכנס נוכח זאת שניצחו אותה הסברתי שאנו לא עוסקים בתחרות אלא בבדיקה כדי לראות היכן הקושי.
במפגשים אחרים היא ביצעה את התרגילים במפגש, לפעמים התחמקה מהתרגול בתואנות שונות. במשך התקופה ראיתי את הנדנדה בהתקדמות שלה וכך גם המורה. רווית דיווחה שחלק מהזמן תרגלה בבית ולעיתים תרצה מדוע לא. במפגש האחרון שוב נתתי להן לשחק במשחק הזיכרון וראיתי את היכולת לשלה להיות מרוכזת, מאורגנת בהסתכלות, זוכרת היכן ההתאמה, עירנית ומשוחררת מהמתח. היא הצליחה לאתר תמונות רבות ולהותיר את חברותיה עם כמות קטנה של כרטיסים. לראות בעיניה את האושר כשערימת התמונות גדלה היה מרגש ומתוך כך להבין שמשהו השתנה בעבודת מוח-גוף אצלה.

 

לאורך המפגשים היא התקדמה לאט לעיתים הייתה נסיגה קלה, המורה דיווחה על שיפור במוטיבציה, ברצון לקחת ספרים הביתה ולקרוא יותר, להשתתף בכיתה, אבל לא היה ברור עד כמה היה שינוי אם כי ראינו שינוי קל. במפגש זה אפשר היה לראות כי נוצר שינוי ברמת הריכוז, העירנות, האמונה ביכולת, בביטחון העצמי וכדומה.

 

ליאת קראה בכמה רמות מתחת לרמת הכיתה לא הייתה לה בעיה בהבנת הנקרא אולם הקריאה הייתה איטית ועם שגיאות ליאת קלטה מהר מאוד שיש פוטנציאל בתרגילים שעשינו ומיד התחילה לעשותם בבית תוך כדי זאת שהיא קוראת בבית ספרים שהיו בספריה ביתית. היא התקדמה במהירות וגם המורה דיווחה על התקדמותה כששאלתי אותה במפגש הראשון מה היא רוצה להיות כשתהיה גדולה היא אמרה מורה. שרה הבינה שאם היא תשקיע בתרגילים היא תצליח להתגבר על הקושי וכך גם היה. כשהפריעו לנו שני הבנים מכיתתה בזמן הפעילות היא מיד העירה להם.

 

בהמשך שיניתי את קבוצתה ושרה הפכה למנהיגה בתוך הקבוצה כשהיא עוזרת ומראה את התרגילים לחברותיה וגם מוכנה לעזור מחוץ לכותלי ביה"ס בקריאה לאחת התלמידות. המורה דיווחה ששרה התקדמה יפה מאוד. כשסיימנו את הפעילות שרה הגיעה כמעט לרמת הכיתה בקריאה.

 

ההפתעה הגדולה

במשך כל תקופת הפרויקט שמרתי על קשר רצוף עם המורים שאלתי והתעניינתי עד כמה יש שיפור אצל הילדים אפילו שינוי קטן במוטיבציה ללמוד או התעניינות בלמידה היווה נקודת אור שמשהו מתחיל להשתנות.

לקראת סיום הפרויקט שוחחתי עם אחת המורות על התלמידים בכיתתה ושאלתי האם יש שינוי היא טענה שלא. במהלך כל המפגשים עם קבוצה זו שהיו הבוגרים ראיתי שינוי ניכר אצלם בקריאה, בביטחון העצמי, במוטיבציה להשתפר בלמידה וגם שינוי בהיבט הרגשי לנושאים שונים שהעלו במפגשים. המורה דיווחה שאחד הילדים שהיה שקט התחיל לפטפט בכיתה עם חבריו לשולחן מה שהראה על שינוי בביטחון העצמי ופתיחות ונראה כי הוא השתפר בקריאה.

 

הופתעתי מתשובתה שאין שינוי ושאלתי מה קרה. המורה סיפרה על בחינת קריאה שהיא מודדת עם סטופר. התלמיד צריך לקרוא כשהיא מודדת את הזמן בודקת את מהירות הקריאה וכמות הטעויות לומר שנדהמתי יהיה מצחיק פשוט נחרדתי והתפוצצתי שאלתי אותה האם זו הדרך? והתשובה הייתה - זו דרישה של המפקח כשהסברתי למורה את הנזק שהבחינה עושה לתלמידים תגובתה הייתה שזו דרישה של משרד החינוך ואין אפשרות אחרת.

 

סטופר וקריאה

ואני שואלת את אותו מפקח שהחליט על דרך זו או כל אחד אחר במשרד החינוך האם גם אתה רוצה להיבדק עם סטופר בכל נושא?

 

במשך שלושה חודשים עבדתי ביחד עם הילדים לשחרר את המתח מהקריאה כדי שיוכלו לקרוא בקלות וטוב יותר רגע אחד הכניסו מעורר מתח לתוך הקריאה מה שלא איפשר לתלמידים להראות את היכולות שלהם בקריאה באופן טוב יותר.

 

בחלק מהכיתות עשיתי פעילות כיתתית כדי שייתר התלמידים יחוו את דרך העבודה שלי וגם משום סקרנותם של תלמידים שלא הגיעו אלי ושמעו על חוויות חבריהם לכיתה ובנוסף לחשוף בפני המורים את הכלים שיכולים לעזור להם בכיתה בתחום הלמידה מתוך הקינסיולוגיה. באותה כיתה שדווח לי שנבחנה עם סטופר עשיתי פעילות של שיפור בכתיבה כשהמורה השתתפה בפעילות וראתה את ההבדלים לפני ואחרי תרגילי מוח לשיפור הכתיבה. כששאלתי אותה מדוע לא איפשרה לתלמידים לעשות תרגילים לשחרור מתח לפני הקריאה לא קיבלתי תשובה מספקת.

 

לעבוד עם הילדים על הקריאה משמעו היה תחילה לשחרר את המתח מהנושא, לברר מה מקשה ולנטרל זאת.

 

בכל תקופת עבודתי בפרויקט זה השתמשתי בכלים מתוך הקינסיולוגיה החינוכית, רפלקסים ינקותיים, תבניות תנועה, דמיון מודרך, קלפי מודעות, מנדלות, שמניות עץ ושילוב של משחקים שונים כמו: טרמפולינה, כדורגל, פאזלים, משחקי זיכרון וכדומה. מרבית התלמידים שיתפו פעולה ועשו את התרגילים גם במסגרת הקבוצה וגם בבית. לאורך התקופה יכולתי לראות את השיפור והשינוי שחל בתלמידים בקריאה, בביטחון עצמי, במוטיבציה, בהתנהגות. אצל חלקם היה שיפור ניכר וחלק פרצנו את הנקודה שממנה אפשר להתקדם ממש רגע לפני סיום הפרוייקט כמו שאמרה לי אחת המורות שתלמיד שלא התעניין בכלום התחיל לשאול על שעורי בית, הראה עניין בלמידה וכדומה. כשנשאלו התלמידים ע"י המנהלת מה אני עושה איתם הם אמרו "היא פותחת לנו את הכפתורים במוח" כששמעתי זאת מהמנהלת חייכתי משום שאחד התרגילים היה "כפתורי מוח" וכנראה הוא נחרט להם בראש.

 

לעבוד בפרויקט הזה היה תענוג. לראות את הילדים עושים תרגילי מוח נהנים להתגלגל על המזרונים, לצעוק, לקפוץ על טרמפולינה, לשחק בכדור רגל, לבנות פאזלים ולבטא את עצמם וכל זאת בידיעה שישנה מטרה שהם הציבו. רק חבל שעדיין במערכות החינוך לא הפנימו שמעורר מתח אינו מאפשר לתלמיד להשתמש ביכולות שלו.

 

אם אתם או ילדכם חווים קושי בקריאה או למידה, צרו עימי קשר עכשיו לשיחת ייעוץ ללא כל התחייבות בטלפון – 054-4652225

צרו עימי קשר

...

ייתכן שגם הנושאים הבאים יעניינו אותך: