fb-icon1 yt-icon1 g-plus-icon1

תקופת בחינות הבגרות כבר בפתח ומבחני המגן כבר התקיימו וכבר אנו שומעים אצל מהילדים כי חוו "בלאק אאוט" ולא הצליחו לעבור את הרף הציון להגשה לבגרות.

 

המתח הבלתי נסבל

חן היא נערה בכיתה י' לומדת מתמטיקה ברמה של - 3 יחידות, ציוניה גבוהים אולם כשניגשה לבחינה נכשלה. לאחר כעשרים דקות מסרה את הבחינה ויצאה. כשבדקה המורה את הבחינה, הופתעה ממה שראתה משום שידעה שחן מסוגלת לפתור תרגילים כאלה ללא בעיה. לאחר מספר ימים המורה ציינה בפני חן שלא תוכל להגיש אותה לבחינת הבגרות עם ציון כזה, כדי לא להכשילה בהמשך ושאלה אותה מה קרה. חן סיפרה כי משהו קרה לה בזמן הבחינה ושהרגישה כי אינה מסוגלת להבין את שהיא קוראת, לעבד את המידע ולשלוף את הדרך איך לפתור את הבעיות שהיו במבחן. כשהמורה ביקשה ממנה לפתור לידה את התרגיל חן פתרה ללא בעיה. מה שחן לא ידעה להסביר, היה כי היא נקלעה למצב של מתח שיצר "בלאקאאוט". זהו מצב הישרדותי שבו אין תקשורת או שישנה חסימה חלקית בין שתי ההמיספירות, מה שלא שעזר לה להשתמש ביכולות שלה ולגשת למידע הנחוץ לה. אותה מורה הציעה לה לקחת כמה נשימות ולהירגע לפני שהיא ניגשת לבחינה הבאה וגם במהלך הבחינה לעשות זאת ולא למסור את הבחינה לפני תום הזמן, אלא לאפשר לעצמה להירגע ושוב לחזור ולפתור. תרגילי נשימה הם מצויינים כדי להרגע בכל סיטואציה הישרדותית שאנו נקלעים אליה. מעבר לנשימה ישנן טכניקות רבות שיכולות לעזור לנו לשחרר את אותו מצב הישרדותי.

 

מתח בזמן בחינה יכול להיות מושפע מהיבטים מנטאלים ורגשיים ועלול להגיע למצב של חרדת בחינות, הבאה לידי ביטוי בסימפטומים שונים: קושי לזכור, לעבד ולקלוט מידע, בחילות, שלשולים, יובש בפה, חוסר אונים, הזעת יתר, תסכול, אכזבה ועוד. החששות מהבחינות כבר מתחילות קודם והמחשבות והרגשות שביחס לבחינה מעצימות את המתח שנוצר בגוף.


חרדת בחינות יכולות להיות מפחד מכישלון או הצלחה, מקושי להתרכז מסיבות שונות כולל הפרעת קשב וריכוז, מדימוי העצמי נמוך ואמונות מגבילות - דיבור פנימי שלי עם עצמי כמו "אני לא מבין" "לא יודע" "זה הרבה חומר אני לא מסוגל לזכור" ,אני אף פעם לא אצליח" "אני לא טוב בתחום הזה" "אני תמיד נכשל" ועוד, מציפיות מעצמי ומהסביבה וכדומה.


כשישנו מעורר מתח ביחס לבחינות נוצר "בלאק-אאוט", שהוא למעשה מחסום חלקי או מלא בין שני צידי המוח, שאינו מאפשר לנבחן לגשת למרכזי המידע במוח ולהוציא את המידע הנמצא שם. כשנצפה בנבחן כזה, נוכל לראות אותו משחק עם העט ולא כותב, מקשקש על דף, מגרד את ראש, זז על הכיסא מצד לצד, בוהה באוויר וכדומה. במצבים כשישנן תופעות פיזיות ברוב המקרים, הן כבר תופענה מספר ימים לפני הבחינה או בסמוך לה וישנו סיכוי שהנבחן לא יגיע לבחינה.

 

להקשיב לקולות הפנימיים

ככל שנוכל להביא את הנער/ה להיות מרוכזים, להקשיב קולות הפנימיים ולהאמין ביכולות שלהם להתגבר על הפחדים והאמונות המגבילות כך נוכל לאפשר להם להשתמש בכל היכולות לעבד וללמוד מהמוח השלם.

 

סיפורו של מאור

מאור הגיע אלי לטיפול כשהוא מציין מספר נושאים הקשורים בלמידה שבהם הוא מתקשה. בין הנושאים שציין היה הקושי להתרכז בזמן מבחן. מאור גדל בבית בו ישנה חשיבות לאוכל בריא ולכן כמעט ואינו צורך סוכרים הוריו מאמינים בדרך הטבעית ולכן גם אינו נוטל ריטלין. במהלך המפגשים עבדנו על נושאים שונים הקשורים ללמידה, התנהגות, בעיות חברתיות ועוד. מאור הוא ילד חכם היודע להוציא תובנות מכל תהליך שעבר והוא מעבד את המידע במהלך השבוע בין המפגשים ובמפגש הבא תמיד מגיע עם איזו חשיבה חדשה שנוצרה מהתהליך. מאור ציין כי בזמן המבחן ישנם רעשים בכיתה שמפריעים לו להתרכז הוא ביקש לשבת מחוץ לכיתה כדי להיות במקום שקט שיאפשר לו להתרכז אולם המורים לא אפשרו זאת.


כבר בבדיקות הראשונות זיהיתי שבדיקת הערנות חלשה אצלו והוא קיבל תרגיל מתוך תרגילי מוח לבצע באופן קבוע. גם בבדיקת הקשב נמצאה חלשה ונוסף לו תרגיל קבוע לתקופה מוקצבת. בהמשך מצאנו הקשרים רגשיים ומנטאליים לקושי להיות מרוכז בכיתה בזמן מבחן וגם בשיעורים בשל בעיות שנוצרו בבית. עבדנו על נושאים אלו מתוך מטרה לשחרר אותו ולאפשר לו להתמקד בדברים שחשובים לו ללא הפרעות חיצוניות.

 

בהמשך מצאנו חוסר איזון ברפלקס גלאנט של עמוד השדרה, החשוב להתפתחות השמיעה בעוברות, להבאת הקולות של העולם החיצון פנימה, שעוזר לתינוק לאזן את איברי האיזון כמו עצם הלשון, עצמות השמיעה ועוד, מפתח את תעלות השמע והמוח הקטן, מתחיל להפעיל את מערכת השיווי משקל הווסטיבולרית שבאוזן ועוד. חוסר איזון ברפלקס זה עלול להעיד גם על בעיות של קשב וריכוז מסוג ADD.
כשישנה התפתחות לא תקינה, כמו ברפלקס הזה שלא השלים את תהליך הלמידה של התנועה, הגוף יבצע תהליך של "פיצוי", אבל המוח לא ישלים את הרשת העצבית המתאימה ובמצב זה מאור תיפקד על "רסיסי יכולת", מה שאומר שאין שילוב נכון ומלא של מוח-גוף וכל פעולה הקשורה ללמידה גוזלת אנרגיה רבה והתפקוד הוא תפקוד לקוי, במצב זה יותר אנרגיה מתבזבזת. משום שטיפלנו בנושאים נוספים הקשורים ללמידה מצאנו עוד רפלקסים נוספים ואיזנו אותם.

 

מאור גם הודרך לאכול ארוחת בוקר מזינה, מה שלא נהג לעשות לפני שהגיע אלי. חשוב היה שהמוח שלו יקבל את המזון הנחוץ לו לפני למידה ושתיה של מים במהלך היום להפיג את המתח ולאפשר למערכת החשמלית של הגוף לעבוד טוב יותר.

 

כשהגענו לנושאים כמו ריכוז בשיעור כבר לא היה צורך לגעת בהם משום שמאור כבר סיפר שבזמן הבחינה לא מפריעים לו הרעשים יותר והוא מצליח לזכור, לעבד את המידע ולענות על השאלות. לימים אימו סיפרה שהופתעה שקיבל ציון גבוה שלא אופייני לו באחד המבחנים מה שהעיד על כך שהוא מסוגל להתרכז.

 

אפשר להתגבר על הפחד!

הטיפול במתח לפני בחינות ולהפרעת קשב וריכוז בזמן בחינה, הוא תהליך המשותף לילד/נער סטודנט ביחד עם המטפל שמדריך ומלווה אותם בכל צעדים לשחרור כל מה שמקשה, בין אם זה פיזי, תזונתי, רגשי, מנטאלי או התנהגותי. שיתוף פעולה זה יכול להביא אותם להתגבר על הקשיים ולהגיע לבחינה כשהם מסוגלים להשתמש ביכולות שלהם. לעיתים יש צורך בעזרה של צמחי מרפא, תוספי תזונה טבעיים.

תהליך יכול להיות קצר או ארוך תלוי בקושי ובלקיחת אחריות של המטופל על התהליך. היתרון של קינסיולוגי הוא בזאת שהוא נוגע בכל רובדי החיים ויכול לאתר במהירות מהיכן נובעת הבעיה ומה הסיבה שיצרה אותה. היכולת לאתר במהירות היא תוצר של כלי בנקרא בדיקת שריר שהיא ביו-פידבק ממערכת השרירים, המתחברת לזיכרון התאי של האדם וזה מה אני קוראת לו "לקרוא את הגוף כמו ספר פתוח".

 

אם אתם או ילדכם חווים פחד בחינות, אפשר לטפל בבעיה. צרו עימי קשר כבר עכשיו לשיחת ייעוץ ללא כל התחייבות בטלפון - 054-4652225

צרו עימי קשר

...

ייתכן שגם הנושאים הבאים יעניינו אותך: