fb-icon1 yt-icon1 g-plus-icon1

האם ילדכם מוכן לכיתה א'?

נשאלתי מהי מוכנות לכיתה א' וכיצד אני רואה זאת מנקודת מבטי כמטפלת בקשיי למידה, הפרעות קשב וריכוז וכדומה.

 

כיתה א' בעיניי היא עליית מדרגה נוספת בחייו של כל ילד, זה משהו חדש - למידה, חברים, מורה, מקום גדול, הרבה ילדים, מנהלת ועוד. אין בית הספר אחד דומה למשנהו כמו שאין מנהלת/מורה דומה לרעותה וכן הלאה. ילד המגיע מגן ילדים לכיתה א', עלול להיות עם חששות, פחדים. ולכן בעיניי התמקדות בקריאה וכתיבה בעיניי היא לא הדבר הראשון אלא הביטחון והדימוי העצמי, שחרור המתח, האמונה ביכולות, היבטים חברתיים, תקשורת בינאישית ותוך אישית, קשר עין יד, ריכוז וכדומה.

 

kita-aמה היתה הבעיה של ליאור

"ליאור ילד רזה ושקט קטן לגילו, סיים זה עתה את גן הילדים וכיתה א' עמדה כבר בפתח. ליאור הגיע אלי לקליניקה עם אמו ענבל, אישה צעירה ומטופחת. ענבל סיפרה כי ליאור מתקשה בריכוז מתמשך ואיטי בתרגול, לדבריה אינו זריז. בתשאול המלא הוסיפה כי הוא אוהב ללכת לגן אבל אינו אוהב לשתף בחוויות, מתקשה לשבת זקוף, ביישן, שקט ומופנם. כשנשאל אם הוא שמח ללכת לכיתה א' ענה "לא". ליאור הוא ילד שאינו אוהב להתלכלך נמנע ממגע עם חומרים כמו: חימר, דבק מגע, צבעי גואש/ידיים וכדומה. כמו כן ענבל ציינה כי אינו קורא טוב, ומתקשה להספיק להעתיק מהלוח.

 

היא סיפרה כי בגן הילדים ישנה תחושה של תחרות, הילדים כבר לומדים קרוא וכתוב, חשבון וכדומה, לדבריה הגננת אמרה לה שישנה הוראה ולחץ של משרד החינוך להספיק את החומר עד לכיתה א'. הגננת ציינה שלליאור יש קשיים וגם היא שמה לב לזאת. ענבל הייתה לחוצה שליאור יצליח ויוכל להתמודד עם הלמידה בבית הספר. ענבל הרגישה כי היא חייבת לעזור לליאור, גם מתוך כך שנזכרה כי בילדותה חוותה קשיים והחלה לדחוק בליאור בקריאה וכתיבה.

 

התחרות שהייתה סביבה דרבנה אותה עוד יותר והיא החלה לחפש מענה לליאור. כשהתחלתי לעבוד עם ליאור עם משחק התאמת צורות מצאתי קושי בקשר עין יד אבל ברגע שליאור היה בתוך המשחק הקושי כמעט ונעלם. ליאור אינו אוהב שנוגעים בו ולכן את כל תהליכי האיזון במפגש הראשון ענבל ביצעה לפי הוראותיי וכך גם למדה כיצד לבצע בבית כבר בסיום המפגש הראשון ענבל קיבלה תרגילים לביצוע בבית עם ליאור. במפגש השני ליאור כבר היה פתוח יותר לאחר שהתאמן בבית עם כל התרגילים שניתנו לו ואיפשר לי לגעת בו, בנוסף לא התעקש שענבל תהיה בקליניקה איתנו.

 

באחד המפגשים הראשונים נתתי לליאור ספר המתאים לגילו וביקשתי שיקרא הוא קרא בקול, כשהחל לקרוא ענבל שהייתה באותו הרגע בחדר פערה עיניה "הייתכן שהוא קורא כך!" אמנם מצאתי החלשות שריר בזמן קריאה בקול רם מה שהעיד של מתח קריאה, אולם נראה היה שליאור קורא מתאים לגילו אולי לאט מדיי. כשבדקתי את כתיבתו הוא כתב לאט אבל נכון, ענבל לא האמינה למראה עיניה, בסה"כ עברו מספר מפגשים וליאור ביחד עם הוריו עבדו בבית עם כל התרגילים שניתנו להם היתכן?.

 

לנטרל את הלחץ המשתק

ליאור ידע לקרוא ולכתוב עוד קודם שהגיע אלי, אולי לא ברמה שאמו ציפתה אולם הלחץ שאמו הפעילה גרמה לו להתכנס ולא לשתף פעולה איתה בתחרות שאליה הכניסה אותו.

במפגש החמישי ליאור סירב לשתף פעולה. ענבל כעסה מאוד והוציאה כעסה על ליאור וכל תגובתה הייתה כשל ילדה שלא ניתנה לה הסוכרייה שביקשה. הוצאתי את ליאור מהחדר והכנסתי את ענבל לשיחה כשסיימנו את השיחה וליאור נכנס לחדר המשפט שאמר זעזע את ענבל "תפסיקי עם ..." השיחה עם ענבל והמשפט נתנו לה להבין כי התחרות והלחץ לא תוביל לשום מקום ושהילד נמצא כבר במקום לא טוב מבחינה רגשית ומנטאלית ועדיף לשחרר. באותו הרגע סיכמנו כי ליאור לא יגיע למפגשים איתי אלא אם כן יהיה צורך לחזק נושא שבו יש קושי, אולם כרגע יש להניח לו. לענבל הוצע לעשות מפגש כדי לשחרר אותה מהמקום בו היא נמצאת אבל לדבריה השיחה והאמירה של ליאור "הורידו לה אסימון".

 

בתקופה שליאור היה בתהליך בקליניקה הוריו שיתפו פעולה ועשו את כל התרגילים שניתנו להם ביחד עם ליאור. ליאור למד לבטא ולהביע את רצונו בביטחון, להיפתח אלי יותר, לשוחח בזמן המפגש וגם לגעת בו בזמן הטיפול.

 

לימים פגשתי את ענבל בביתה וכמו אמא גאה, היא הציגה בפני את מחברותיו של ליאור וסיפרה איך הוא מסתדר בכיתה, כותב וקורא יפה יש לו קשיים אבל הוא מתגבר.

ליאור קיבל תרגילים לסדר וארגון, בטחון עצמי, קשר עין יד, ריכוז, מוטוריקה, טונוס שרירים, ויסות חושי וכדומה. ההמלצה הייתה להמשיך ולעשות את התרגילים גם אם הפסקנו את המפגשים משיחה עם ענבל הבנתי כי המשיכו לתרגל. ליאור מגיע ממשפחה אוהבת ותומכת שזה אחד הדברים החשובים בתהליך, ללא שילוב עשייה ע"י ההורים בבית יהיה קושי להתקדם בתהליך .

 

מתח ולחץ שהורים יוצרים בסביבת הילד אינה תורמת לו, ככל שנלך בקצב של הילד, נהיה קשובים לו, כך גם נוכל לראות היכן בדיוק הקשיים והיכן היכולות ומתוך זאת נוכל לעזור לו.

ולכן, בעיניי מוכנות לכיתה א' באה לידי ביטוי ביכולת של הילד להשתמש בכל הפוטנציאל הקיים בתוכו מתוך כך שנשחרר המתח ביחס לנושא ונעצים את היכולות. ילד שיש לו קשיים כדאי שילווה באיש מקצוע שיכול להתאים לו את ההדרכה המתאימה עבורו.

 

ידוע כי למידה חדשה יוצרת מתח רגשי ומנטאלי, תרגילי מוח/משחקי מוח ואסטרטגיות בתנועה הם תנועות העוזרות ביצירת שילובים בין המוח והגוף, הם חלק מתפיסה שנקראת "לימוד באמצעות תנועה", כשהכוונה שעם תנועות אלו ניתן ללמד מחדש את כלל מערכות מוח-גוף. תנועות אלו מחזקות את הקישורים העצביים ללמידה ולביצועים טובים יותר ועוזרים ביצירת רשתות תקשורת להעברת מסרים. התרגילים מאזנים בהיבט המנטאלי והרגשי ובכך מאפשרים שיתוף פעולה טוב יותר בין האונה הלוגית (שמאל)- ראיית הפרטים, ניתוח והסקת מסקנות לבין האונה היצירתית (ימין) – ראיית התמונה השלמה, רגש, אינטואיציה ועובדים על שלושת המימדים במוח לצורך תפיסה והבנה, סדר וארגון ותקשורת.

 

כשנוצר עיבוד משולב של המידע הנלמד וכשמערכת המוח-גוף שלנו פועלת בשיתוף פעולה ללא חסימות מסרים עוברים במהירות קלט ופלט טובים יותר, קשב וריכוז משופרים, עבודת מוח הגיון משולבת ובכך הסקת מסקנות וקבלת החלטות טובה יותר, בטחון ודימוי עצמי טוב יותר, שינוי זוויות ראיה, קשר עין יד, קשב וריכוז מוגברים, תפיסה והבנה, זיכרון, קריאה, כתיבה התקשורת התוך אישית ובינאישית משוחררת יותר וכדומה.

 

אם ילדכם חווה קושי כלשהו, צרו עימי קשר עכשיו לשיחת ייעוץ ללא כל התחייבות בטלפון - 054-4652225

 

צרו עימי קשר

...

ייתכן שגם הנושאים הבאים יעניינו אותך: