הבוקר ראיתי את המשפט "גם הורים שוברים ילדים" באחת מקבוצות הפייסבוק בהן אני חברה, זה היה חלק ממשפט שבו עלתה שאלה "האם אנו יכולים להרוס את בן הזוג, הילדים שלנו או ילדנו אותנו". מיד שקראתי אותו זה הזכיר לי סיפור מלפני כשנה מהקליניקה על טיפול בילד קטן שהוריו היו "עיוורים" להתנהגותם ופירשו את התנהגותו של הילד לפי מפת העולם שלהם ותייגו אותו כילד רע.
כולנו מכירים את המשפט "אין ילד רע, יש ילד שרע לו" והילד הזה אכן היה לו רע. למה הכוונה?
נתן ילד בן תשע, גדל בבית עם שני הוריו ואח הצעיר ממנו בשנתיים. הוריו אנשים משכילים הגיעו אלי לאחר ששמעו הרצאה על הקשר בין התנהגות הורית וקשיי למידה במוסדות החינוך ובחיים, שהעברתי בבית הספר בו לומד בנם. נתן הוא בנם הבכור ילד אנרגטי שבשנים האחרונות מגיב בהתפרצויות זעם נשכב על הרצפה וצורח, בוכה, עקשן ובנוסף יש לו קשיי למידה. בכיתה אינו משתתף או מבטא את עצמו, מכה את אחיו הצעיר והם כבר אינם יודעים מה קרה לו. תגובתם הייתה שהוא ילד רע ואילו אחיו הצעיר רועי ילד טוב. כששאלתי למה הכוונה האם ציינה שרועי מקשיב להוריו יושב ולומד ומצליח להבין כשמסבירים לו, הוא ילד שקט וכל מה שמבקשים ממנו הוא עושה ואילו נתן הפוך ממנו והם כבר אינם מבינים מדוע הוא כך והתחושה שהוא זר להם. מהשיחה הסתבר שאת רועי מחבקים כי הוא ילד טוב ואלו נתן אינו זוכה לזאת משום היותו ילד רע לדבריהם, הם לא רואים בחיבוק דרך להתקרב לנתן ולתת לו את מה שהוא זקוק יותר מכל, הקשבה והבנה לצרכים שלו השונים מרועי, תחושת מוגנות וקבלה, אהבה ללא תנאי, עוד בטרם יחלו להבין מה משפיע עליו שגורם להתנהגותו.
מתוך השיחה הארוכה על התנהגותו של נתן ומה עשו הוריו כדי להבינו, הבנתי שמעולם לא חשבו שאולי ישנה הפרעת קשב וריכוז, שהילד מגיב כך בשל מצב רגשי שבא לידי ביטוי בתסכול, כעס, התפרצויות זעם, שתיקה, התנגדויות וכדומה. היה ברור שהמקרה דורש תהליך של שינוי התנהגותי הורי, לצד טיפול בנתן לשחרור חוויות מהעבר שהשפיעו עליו ויצירת דפוסי התנהגות חדשים ואמונות חיוביות. הוריו של נתן הבינו שישנה בעיה וחשוב לטפל בה בטרם המצב יחמיר וילדם יסבול עוד יותר. הם החליטו להתחיל בתהליך שינוי של התנהגותם ולראות כיצד זה משפיע על נתן ולצד זאת לטפל בקשיים של נתן וביחד ליצור תקשורת חיובית שתגרום לבנם לפרוח ולהם להעניק לו את שהוא צריך.
נתן עשה מבדק מוקסו כלי עזר לאבחון הפרעת קשב וריכוז ונמצא שיש לו קשיים במדד ההיפראקטיביות ברמה נמוכה הניתנת לטיפול באמצעות תנועה, תזונה ושינוי התנהגותי ששילבתי בתהליך הטיפולי שכלל טיפול רגשי, התנהגותי ומנטאלי.
במפגשים הטיפוליים מצאתי רגשות שליליים עזים כמו אין בחירה, נטישה, אינו נאהב, חסר תקווה, לא נשמע, מתעלמים ממני, בלתי רצוי, נפחד, דחוי, לא מוערך, מובס ועוד. רגשות אלו אפשרו להבין את המתחולל בנפשו הצעירה של נתן וניהלו אתו בכל פעם שחווה יחס של התעלמות, נוקשות, כעס מהוריו. הוא פירש את יחסם אליו כאל התעלמות ממנו והעדפת אחיו עליו שגרם לקנאה ואמונות "אני לא אהוב", "לא ראוי לאהבה", "לא משנה מה אעשה לא יאהבו אותי" ועוד. הצרכים הראשוניים שלו למגע והכרה של היותו חלק מהמשפחה, קבלה שלו כפי שהוא, מתן תחושת מוגנות וביטחון לא ניתנו לו. בנוסף מצאתי רפלקסים ינקותיים שלא היו מאוזנים והשפיעו על ההתנהגות שלו כמו רפלקס גלאנט של עמוד השדרה שמתייחס לקושי להיות בשליטה, לעצבנות, למצבים הישרדותיים, רפלקס לנדאו שמתייחס לשמחה ואצל נתן השמחה הושבתה, רפלקס כיפוף כף הרגל שמתייחס לדילוג מעל מכשולים, רפלקס מורו שמדבר על פחדים, אימפולסיביות קשור להפרעת קשב וריכוז, אגרסיביות וסגירות אי הידיעה איך אני תומך בעצמי ועוד. לרפלקסים ינקותיים ישנה חשיבות רבה בתהליכי הלמידה שלנו במוסדות החינוך ובחיים ויש להם השפעה בהיבטים הרגשיים והמנטאליים שלנו כשרפלקס אינו משלים את מעגל הלמידה אנו עובדים על "רסיסי יכולת", המשמעות שאנו משקיעים אנרגיה רבה ללא תוצאות לכן עלינו להפעיל מחדש רפלקסים אלו כדי לעזור לגוף לחזור לאיזון ולתפקוד מיטבי ולשנות את הדפוסים ההתנהגותיים שנטמעו בגוף. המערכות האנרגטיות המתייחסות לערוצי אנרגיה מרדיאנים לפי הרפואה הסינית נמצאו כשעליהן חסימות אנרגטיות שבאו לידי ביטוי בפחדים, קושי לעבד מידע, הפרדה בין עיקר לתפל, חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך, אמונות הקשורות לעבר של נתן, קושי להחזיר אהבה, תחושת צער על המתחולל בחייו וכדומה. הטיפול במערכות אלו יצר איזון ותנועה הרמונית שאיפשרה לתקשורת זורמת בין מערכות הגוף והמוח לוויסות והרגעה, שחרור ממצבים הישרדותיים ולשינוי חשיבתי ורגשי שהשפיעו על מערך האמונות ודפוסי ההתנהגות של נתן. כל המכלול של שינוי תזונתי הורדת סוכרים, תזונה בריאה, שינוי חשיבתי ורגשי השפיעו על מערך התפקוד של מערכת המוח-גוף.
מערכות אלו יצרו רגשות דפוסי התנהגות ואמונות שליליות שגרמו לקשיים בתפקוד שלהן והשפיעו רגשית ומנטאלית על מתן. ככל שניקיתי את הרגשות, החסימות האנרגטיות מהגוף של נתן כך הוא התחיל לשנות את התנהגותו במקביל הוריו קיבלו כלים לשינוי התנהגותי ביחס אליו ולאחר תקופה שבה טיפלתי בנתן והוריו חל מהפך גדול בהתנהגותו של נתן וגם של ההורים.
הוריו של נתן הבינו שהתפרצויות הזעם היו ביטוי לתשומת לב ודרכו למחות על כך שאינו מקבל את שהוא רוצה מהם. הם התחילו להתקרב לדבר בנועם, דבר שהיה חשוב עבור נתן בשל היותו בעל דגם למידה שמיעתי רגשי המפרש כל מה שנאמר באופן רגשי ויוצר סיפורים ופירושים נוספים. נתן החל לפרוח, הפסיק להתפרץ בזעם, להכות את אחיו, בבית הספר נפתח והחל לדבר, הוריו גילו אותו מחדש ואת כישרונו והבינו שישנו ילד אחר מוכשר בדרכו לא פחות מרועי.
בבסיס הוריו של נתן רצו עבורו את הטוב ביותר, אולם לא היו להם את הכלים הנכונים להתמודד עם ילד שלפי דעתם שונה, אינו פועל וחושב כמוהם ולכן הוא זר להם.
כשאנו פותחים את החשיבה לאפשרויות רבות ומגוונות של סגנונות למידה ותקשורת אנו מסוגלים לקבל את ילדנו כפי שהוא ולהעניק לו את הביטחון הנחוץ לו בתקופת הינקות והילדות שיבנה עבורו את הביטחון העצמי, אהבה, עצמית, מוגנות ויכולת התבוננות על העולם ממקום חיובי.
כשילד חווה כבר בתקופת ינקות או ילדות שאינו רצוי, אהוב, נטוש, שפירש את חוויותיו כשלילית, יישא מטען שלילי שעלול לבוא לידי ביטוי בפחדים שונים, במערכות יחסים קלוקלות, בקשיי למידה, הפרעת קשב וריכוז, התפרצויות זעם, בבעיות בריאותיות כגון: אלרגיות, אסתמה של העור, מעי רגיז, דיכאון, עצירות או שלשולים וכדומה.
יהיו כאלה שהסבל מבחינתם יהיה קשה מנשוא והם עלולים להקצין את התנהגותם ולחפש אהבה במקומות אחרים שעלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בגופם כמו: שימוש בסמים, אובדנות, זנות וכדומה או שמישהו אחר יזהה את הצורך באהבה ויפגע בהם מינית.
כמו הורים רבים הוריו של נתן לא חשבו לרגע שהם טועים בדרך התייחסותם לנתן הרי ילדם השני אינו מגיב כך. אי הידיעה הובילה אותם ליצור קיר בינם לבן ילדם שכבר בתחילת חייו חווה חוויות שעלולות להשפיע על המשך חייו לעיתים להגיע גם למצבים קיצוניים. הם לא חשבו שלכל ילד יש את היכולות והכישרון שלו והדרך הנכונה לו לתקשורת ולמידה ולכן פעלו לפי שחשבו והמשיכו באותה דרך חינוך שעבורו הייתה מוטעית.
"חנוך לנער על פי דרכו" הינו משפט חשוב שכל הורה צריך לשים לנגד עיניו, כל ילד הוא אחד ומיוחד ודרכו ללמוד שונה מילד אחר ולכן אין דרך חינוך אחת המתאימה לכולנו. להורים ישנה חשיבות בעיצוב התנהגותי, חשיבתי של ילדם, ככל שנתבונן בהתנהגותנו עם הילד ונבחן אותה מחדש כשהיא אינה מובילה לטוב, נשנה ונתקן ולא נוותר כך נרוויח ילד מאושר, מעניק, מקשיב, פתוח, תקשורתי, בריא בגופו ובנפשו ועם כלים לחיים.
בסופו של דבר כל מה שהורה רוצה, שילדו יהיה מאושר.
אם אתם וילדכם חווים קושי בתקשורת, בלמידה צרו עימי קשר כבר עכשיו לשיחת ייעוץ ראשונית ללא כל התחייבות – 054-4652225
