תחילת שנה לפי היהדות היא זמן בו חלק מאיתנו עושה חשבון נפש. אנו שואלים את עצמנו מה עשינו? מה עבר עלינו? במי פגענו? וכיצד היינו יכולים לעשות אחרת?
בימים אלו ישנה תחושה של כבדות נפשית, התבוננות פנימית ורצון לנקות כדי שאפשר יהיה להכניס דברים חדשים.
במשך השנה אנו לא תמיד מבחינים במי פגענו, האם ביקשנו סליחה או האם סלחנו למי שפגע בנו. במרבית הזמן חלקנו אינו סולח או מבקש סליחה, כפי שאמרה לי אישה במהלך הרצאה "אם אני כל הזמן סולחת אני מתכופפת בפני האחרים" ושאלה, "האם זה בסדר לסלוח כל הזמן?".
חלקנו מתנהלים מתוך הדפוס והאמונה שסליחה מורידה מערכנו ומכבודנו. דפוסים ואמונות אלו באות מהמקום של החינוך שקיבלנו, אגו, פחד לאבד שליטה, חוסר הערכה עצמית, וממה יגידו עלי: שאני מתרפס, מוותר. אי-היכולת לסלוח פוגעת בהתקדמות שלנו בחיים. לעיתים אנו אומרים משפטי התניה שלא התכוונו להם כמו: "אני לא אלמד עד שלא תעריך אותי", משפט כזה מלמד כי האדם נמצא בהתנגדות. הוא משתמש בהאשמה, כעס וטינה, ומתנה תנאים הפוגעים בו בלבד. ככל שנמשיך בהתנהלות של אגו, כעס, טינה, מרירות, האשמה, פחד, נתמלא במהלך השנים ברעלים נפשיים שבסופו של דבר יפגעו במערכות הגוף באופן פיזי, נפשי ואנרגטי.
לפתע נחוש כאבים בכיס המרה והטחול, הכבד לא יסלק רעלים טוב, מערכת העיכול לא תתפקד נכון, הלבלב יפגע, במערכת הדם תהיינה חסימות, ומצב הרוח יהיה ירוד עד כדי דיכאון.
לפי החוכמה הסינית ובמגע בריאות כל מרידיאן מתייחס להיבטים רגשיים: כבד – לכעס, תוקפנות, קיבעון כיס המרה – מרירות, עויינות, קושי בבחירה/החלטה טחול – דימוי עצמי, דאגת יתר מחזור הדם והמין – סליחה, קנאה, הכחשה, זרימה . . והלבלב (אינו מרידיאן) לפי הרפואה הסינית מתייחס לטעם המתוק ככל שנשאר במקום של אי-סליחה כך נמשיך לפגוע במערכות הגוף.
מסיפורו של משה נוכל לראות מה קרה לו כשמאן לסלוח במשך שנים רבות.
"משה, כיום מעל גיל שבעים מאן לסלוח לביתו האהובה על שנישאה לגוי, כאדם דתי לא היה מוכן למחול על כבודו ולגיירו.
באמונה שלו זה בלתי אפשרי להינשא לגוי שהתגייר למען נישואין. ככל שניסו לדבר על ליבו ,כך הקשיח יותר את עמדותיו הבלתי הגיוניות, גם כשנולדו לו נכדים ממנה. כעס, טינה, מרירות, קיבעון והאשמה ליוו אותו בחייו.
השנים עברו ולימים נפגע הלבלב וכיס המרה אולם הוא נותר בשלו. כשנפגע הלבלב נאמר לו כי בגיל מבוגר יתכן ויחלה במחלת הסכרת. ואכן כך קרה, עם מחלת הסכרת החלו חסימות בוורידי הרגלים, עד שלבסוף נאלץ לעשות ניתוח מעקפים. באחד מאירועי המשפחה ביקש בנו להזמין את אחותו ומשפחתה למסיבה, אולם האב התנגד וריב פרץ ביניהם. מספר חודשים לאחר מכן נוצרה חסימה באחד המעקפים ברגלו. כשהוסבר לו כי לדרך התנהלותו בחיים יש השפעה על מצבו הפיזי בנוסף לתזונה לא בריאה ועישון בעבר הרחוק, פתאום נראה כי נפל האסימון ותגובתו הייתה כי זה קשור למה שקרה ועשה".
כיום הוא מבין כי פגע בנפשו, גופו ובבני משפחתו כשהחליט על דרכו זו.
סליחה באה ממקום של ביטחון בעצמי, כבוד לעצמי ולאחר, אומץ, הערכה וניקיון פנימי.
תהליך הסליחה הוא תהליך כואב המוציא מתוכנו רעלים, אולם כשאנו עושים זאת אנו מאפשרים לרעל להשתחרר מהגוף, ובזאת אנו מפנים מקום לדברים טובים. אנו משתחררים מעכבות, דפוסים ,אמונות ופחדים. אנו מסוגלים לקבל את האחר מבלי לשפוט אותו, ובכך אנו מאפשרים לעצמנו לנוע קדימה ולפתוח את הלב. הסליחה חשובה במקום שאנו סולחים לעצמנו ולסובבים אותנו. כשאנו סולחים הגוף נהיה רפוי ומשוחרר.
הסליחה היא למען הסולח (עצמנו) יותר מאשר למען האחר.
בתהליך הסליחה יכולות להופיע תופעות כמו פצעים, בכי, התפרצויות זעם ושלשול כתוצאה מהניקוי הפנימי, רצוי לעבור תהליך זה עם תמיכה. בפזמון מתוך השיר "זה הזמן לסלוח" יואב יצחק שר
זה הזמן לסלוח
לוותר לשכוח
גם אם זה קשה סליחה אינה חייבת להיות רק ביום הכיפורים, רצוי וכדאי שתהיה בכל יום ויום.
