הראייה היא אחד החושים החשובים ביותר. עוד בהיותנו תינוקות הראייה מלווה אותנו כדי להביט על העולם ולקלוט מידע. אנו חווים, מרגישים, מפרשים, כותבים, קוראים, חוקרים ועוד כשהעיניים שותפות לתהליך. תהליך הראייה הוא תהליך מורכב שרק אחוז קטן ממנו מתרחש בעיניים וכל היתר מתרחש במוח. המוח מקבל מידע משתי העיניים כשכל עין מזינה מנקודת מבט שונה על העולם. מרכז הראייה מעבד את המידע ובונה תמונה, באמצעות השוואה ושילוב של מידע משתי העיניים.
בתחילת גיל ארבעים יש מי שירגיש ירידה ביכולת לראות מקרוב מאוד במיוחד בקריאה, בכתיבה או בעבודה עם מחשב, בדרך כלל נאמץ את העיניים עד כדי צמצום לכדי חריץ כדי שנוכל לקרוא. העבודה עם מחשבים וצפייה מרובה בטלוויזיה ללא מנוחה לעיניים עלולה עוד להקדים זאת. ככל שאנו מתבגרים כך מערכת הראייה שלנו נחלשת, אנו כבר רואים פחות טוב במיוחד בזמן קריאה. בגילאים יותר מתקדמים כבר נוצרות מחלות של הגיל המבוגר כגון: קטרקט, התנתקות הרשתית, גלאוקומה, יש מי שסובל מיובש בעיניים, איבוד של יכולת להבחין בין ניגודים המקשה על נהיגת לילה וכדומה. מרביתנו חושבים שאין מה לעשות כדי לשפר את הראייה ולשחרר את המתח שנוצר במערכת הראייה.
הידרדרות הראייה בגיל השלישי
במסגרת עבודתי עם הגיל השלישי זה היה אחד הנושאים שהגמלאים העלו. מרביתם ציינו שהם כבר משתמשים במשקפי קריאה, חלקם כבר עבר ניתוח קטרקט וכדומה.
הגישה הקינסיולוגית מתייחסת תחילה לשחרור מתח הקיים במערכת הראייה כדי ניתן יהיה ליצור בהירות, עומק בראייה. הדגש באיזון הראייה הוא על שינוי של הרגלי השימוש בעיניים והגוף שהיו טבועים בתוכם ביחס למיומנויות ראייה בשילוב תרגילי עיניים העוזרים בגישה נוחה לראייה ולתפקודי מערכת מוח-גוף. לאחר תקופה של אימון בנושאים אחרים הגמלאים כבר שמו מבטחם בטכניקות שהבאתי ושיתפו פעולה בתרגול.
בכל פעם עבדנו על הנושא מזווית אחרת שהתקשר לראייה כמו תעתועי ראייה, להביט בתמונה ולראות כמה פרטים ניתן לראות, מה עומק הראייה וכדומה. בסיום כל תרגול הגמלאים חוו שינויים בבהירות הראייה, שינוי זוויות ראייה, עומק ראייתי, הפחתה במיקוד יתר או חוסר מיקוד, ראיית פרטים "עין נץ", ראיית העולם מהיבט חיובי יותר, עבודת צוות של שתי העיניים, הרגעה של שרירי העיניים וכדומה. לא עבר זמן רב והתחלתי לשמוע על שינויים בראייה הפיזית יש מי שהוריד מספר במשקפי קריאה וגם במשקפיים לרחוק.
כשהבאתי דפים עם תעתועי ראייה למפגש העברתי אותם מול עיניהם של המשתתפים וביקשתי לדעת מה הם רואים, מרביתם לא הצליח לזהות דמויות נחבאות שהיו בתמונה.
לאחר תרגול של מעגלי ראייה טכניקה מהקינסיולוגיה החינוכית המשתתפים הצליחו במהירות לראות דמויות נחבאות בתוך התמונה והופתעו ומיכולת המיקוד הבהירות ועומק הראייה שנוצרו לאחר תרגול קצר.
מעגלי ראייה מאפשרים לנו להתחבר למודעות החושית המלאה שלנו, לשחרר מתח בעיניים ליצור רוגע, לפתוח אותן למה שרואים ולפירוש המציאות, לקשר עין נעים ועוד. מעגלי ראייה בנויים משמונה מעגלים שכל אחד מפעיל מעגליות במוח ומתחבר לאוצר מילים המאפיין אותו. דרך שמונת המעגלים אנו חוקרים מיומנויות שונות כגון: תפיסת הראייה, שמיעה, מגע, כישורים קוגניטיביים של חשיבה, תחקור ועיבוד מידע וכישורי הבעה של רגש, תנועה ותקשורת (מתוך הספר מעגלי ראייה דר' פול וגייל דניסון).
עדויות על שיפור הראייה בקרב המשתתפים
שלומית הצטרפה לחוג לאחר שכבר פעל מספר חודשים היא הייתה מגיעה באופן קבוע והתחברה מהר מאוד לטכניקות שלימדתי. כשהתחלנו לעבוד על הראייה היא שמחה מאוד משום שבכל פעם חשה ירידה בראייה. באחד המפגשים לאחר תקופה של תרגול ביחס לראייה היא סיפרה שהלכה לרכוש משקפי קריאה חדשים ולהפתעתה גילתה שהמספר ירד בחצי.
חנה סיפרה שלאחר שעסקנו באיזון לראייה תקופה היא ממעטת להשתמש במשקפי קריאה משום שאינה זקוקה להן כמו פעם.
שושנה מספרת שלאחר תקופה של תרגול בחוג ניגשה לרכוש משקפיים חדשות משום שהרגישה שמשקפי הקריאה הישנות שלה אינן טובות לה ומצאה שהמספר ירד ברבע מספר.
רינת הייתה בין היחידות שהרכיבה משקפיים באופן קבוע, היא הייתה קצרת רואי. היא סיפרה שהלכה לבדוק את הראייה וגילתה שהמספר ירד בחצי מספר של משקפי הראייה .
בחוג הגמלאים היו סיפורים רבים נוספים הקשורים לראייה הבאתי כאן רק את חלקם.
תרגול לשיפור הראייה
בתהליך אימון לראייה זו הזדמנות לאמן מחדש את תנועות העיניים כדי שתתפקדנה בפחות מתח ומאמץ.
אנו צריכים לבצע פעילויות כדי לגרום לתנועה נטולת-מתח במרכז שדה הראייה, לשחרר מיקוד קרוב-רחוק וליצירת הרפיה, שתעזור להפוך את הראייה לקלה, נטולת-לחץ ומתבצעת במוח כולו. כשיש מתח צלילות הראייה נפגעת.
כשאנו מבצעים תרגול לראייה אנו חשים בקלות ובנינוחות שבה אנו מזיזים את עינינו ומכוונים אותן לכיוונים שונים. כאשר תנועת העין נעשית מוכרת ונוחה, הערוצים העצביים לעיבוד הראייה הופכים נגישים יותר עבורנו, ואנו מסוגלים לתפוס את העולם טוב יותר. מלבד יכולת הראייה למרחק ולפריפריה, העיניים מעניקות לנו שדה-אמצע ראייתי בנקודה קרובה. שדה האמצע, המקום בו אנו קוראים, כותבים, מעבדים אינפורמציה ומבצעים פעולות עין-יד, הוא המרחב שבו מידע ראייתי משדה ימין חופף לזה שמגיע משדה שמאל.
חשוב לדעת שלא כל אחד יכול לבצע תרגול לעיניים וחשוב לדעת איזה מחלות/בעיות קיימות בעיניים לפני תחילת תרגול כדי לא לפגוע בראייה.
בגישת העבודה שלי עם גמלאים אני מתייחסת בתהליכי ההנחיה למכלול ההיבטים האפשריים בעבודה בקבוצה והתייחסות לבעיות הנוצרות עם התקדמות הגיל. אנו יודעים כי מערכות הגוף שלנו מאבדות מהיכולות שלהן אם אין אנו מזינים אותן בכל עת. וכשאנו מגיעים לגילאים מבוגרים יותר אנו מגלים שאין ביכולתנו להשתמש ביכולות קוגניטיביות אותן יתכן ועשינו בקלות בצעירותינו וגם הגוף הפיזי בוגד בנו. כיום ברור לכולנו כי אם נמשיך להזין את מערכת המוח-גוף ב: תנועה ומזון מתאימים ונעשה עבודת רגשית, מנטאלית וננטרל מתחים וכדומה נוכל לאפשר למערכת מוח-גוף לתפקד ממקום טוב יותר ולהחזיר לו את היכולות שלו ולממש את הפוטנציאל הטמון בו. כמובן שאם לא טיפלנו במשך שנים רבות ונתנו לנושא להידרדר השינוי/שיפור ייקח זמן רב או יעשה חלקית או בכלל לא. ישנה חשיבות גדולה לתנועה בעבודה בכל הגילאים אולם בגילאים המבוגרים ישנה חשיבות רבה מאוד.
אם אתם חווים קשיים או הדרדרות בראייה, צרו עימי קשר עכשיו לשיחת ייעוץ ללא כל התחייבות בטלפון – 054-4652225
