ראשית, אציין שהכתבה הבאה כתובה בהקשר של למידה אצל ילדים, אך היא בהחלט מתאימה ומכוונת גם ללמידה אצל מבוגרים.
פעמים רבות נמצא ילדים המתקשים בלמידה בתחומים שונים, קשיים אלו מעוררים מתח רב ומקשה עליהם יותר בזמן למידה.
ככל שעובר הזמן אם לא נסייע להם נמצא כי התסכול גובר אצל הילד וגם אצל ההורים. יהיו ילדים שיפנו את האנרגיה שלהם לאפיקים כמו: אמנות/יצירתיות בהיבט החיובי או להתנהגות חברתית אלימה, התפרצויות זעם, תסכול, התמכרויות שונות או הסתגרות. הורים/מורים רבים שואלים ללא הרף "למה הילד מתנהג כך?" או –
"מה אני יכול לעשות כדי לעזור לו כי הרי הילד ככל כך מוכשר….".
הביטו וראו את ההתנהלות שלכם כהורים/מורים מול ילדים אלו – האם כיניתם אותם בשמות? האם הייתם מספיק סבלניים? האם חיפשתם דרכים אחרות להסביר? האם יש בידכם את הכלים להבין ולדעת מה חוסם אותם? פעמים רבות נמצא כי להורים ולמורים אין את הכלים להתמודד עם ילדים אלו. בנוסף תכניות הלמידה בבתי הספר אינן תמיד פונות לכלל הילדים כי אם "ללומד הקלאסי/לוגי" מה שמותיר את אחרים ללא מענה.
לקושי, לתיסכול ולחוסר המודעות מצטרפת תווית כמו ,ליקוי למידה" "בעיית קשב וריכוז", "היפראקטיביות", "קושי בהבנה" ולעיתים אפילו מילות גנאי. ילדים אלו ברובם מוכשרים וחכמים אולם לא תמיד מוצאים את הדרך להראות זאת לעולם כי התווית כבר הושמה….
גלו סובלנות כלפי ערוצי למידה שאינכם מכירים
כדי להבין למה זה קורה צריך קודם כל להכיר את ערוץ הלמידה הייחודי דרכו כל אחד מאיתנו לומד – ערוץ התקשורת לעולם / דגם דומיננטי. ערוץ זה משפיע על הדרך בה המוח-גוף קולט ומעבד את המידע. לפי דר' קרלה הנפורד ישנם 32 דגמים דומיננטיים ולכל אחד מאיתנו יש ערוץ אחר. דגם דומיננטי הוא הייחוד של כל אחד מאיתנו, הוא משפיע על ההתנהגות שלנו, הדרך בה אנו באים במגע עם אנשים, עובדים, חושבים, משחקים ומתפקדים תחת מתח/לחץ. הוא מאפשר לנו להכיר וללמוד את סגנונות הלמידה המועדפים של הילד בדרך זו הוא מספק רמזים חשובים על העדפות של הלומד ועוזר להבין ולצפות מראש באיזה קשיים יכול הלומד להיתקל, על המקום ממנו הוא פועל בזמן לחץ מה מתאפשר לו ומה לא, על מבנה האישיות-הסתכלות והתייחסות לנושאים וכדומה.
רובנו מכירים ויודעים כי חלקנו פועל מהמי-ספירה הימנית או השמאלית ולפי מחקרים ידוע כי ישנם הבדלים מהותיים בדרך בה כל המי-ספירה קולטת ומעבדת מידע. בנוסף לצד הדומיננטי של המוח, חשוב לדעת מהם איברי החישה הדומיננטיים שיש לכל אחד מאיתנו, המסייעים בקליטה ועיבוד המידע, היכן הקשיים וכיצד ניתן לשפר את היכולות. הדגם הדומיננטי בנוי מההמי-ספירה הדומיננטית ומאיברי החישה: עיניים, אוזניים, ידיים ורגליים,. הלוקחים חלק פעיל בתהליך הלמידה יחד עם המוח. כל אחד מהאיברים מהווה ערוץ קליטה/עיבוד מידע – העין מתייחסת ללמידה חזותית, אוזן שמיעתית, יד מילולית/תקשורת ורגל תנועתית. האיבר הדומיננטי נקבע ביחס להמי-ספירה הדומיננטית (המי-ספירה ימין אחראית על תפקוד צד שמאל והמי-ספירה שמאלית על תפקוד צד ימין) הדגם הדומיננטי בא לידי ביטוי בעיקר בזמן מתח/לחץ. במצב זה למעשה נחסמת יכולת קליטה וזרימת המידע בין שתי ההמי-ספירות (המחוברות באמצעות "גשר" עצבי- "הקורפוס קאלוסום") וכך הגישה לקליטת והעברת מידע מאיברי הלמידה הלא דומיננטיים נעשית מוגבלת או נחסמת לחלוטין. במצב זה נשתמש באיברי הלמידה הדומיננטיים שלנו
דוגמא לערוצי למידה
דגם תבניתי- תנועתי דומיננטיות: המיספרה ימין, עין ימין, אוזן ימין, יד ימין ורגל שמאל. מכאן שערוץ הלמידה הינו הרגל, כלומר -האדם זקוק לתנועה כדי ללמוד קליטה ועיבוד המידע נעשים מהשלם אל הפרטים (ראיית התמונה הכוללת לא הפרטים) מהקשר הרגשי של הדברים הוא צריך לנוע תוך כדי עיבוד מידע וזקוק לשקט כשהוא משלב רעיונות חדשים. בדרך כלל יעדיף לעבוד לא לפי רצף הוראות – ידמיין את התוצאה ורק אח"כ יתחיל לפעול. הוא ספונטני בתנועותיו. כשהוא רגוע, הוא מסוגל לראות לשמוע ולהעביר בקלות פרטים ורצף של מידע בע"פ ובכתב.
תחת מתח לומד זה עשוי להתקשות בתקשורת, ראייה, האזנה. הוא עשוי להבחין בתמונה השלמה אבל יתקשה לפרק אותה לפרטים. במצב של מתח לומד זה נמצא בעמדת נחיתות משום שהוא מתקשה לגשת לאיברי חישה שמיעה, ראייה, דיבור/תקשורת, כך שיכולת הלמידה שלו מצומצמת.
למידה דרך תנועה
דגם זה ממחיש את הצורך של אותם ילדים שמתנדנדים בזמן שיעור או בזמן קריאה, למידה וכדומה. אם לא נאפשר להם להיות בתנועה ניצור מתח בזמן למידה ובכך נגביל את הלמידה או נחסום אותה בכלל…
אם נסתכל בכיתות נראה ילדים שמתנדנדים תוך כדי ישיבה בכיתה או קמים בזמן שיעור או בכל מקום אחר, ברוב המקרים אנו מעירים להם ולא מאפשרים להם לנוע ומבקשים מהם להפסיק זאת. ברגע שאנו מונעים מהם לנוע אנו חוסמים/מגבילים את האפשרות ללמידה. ערוץ התקשורת/דגם הדומיננטי מאפשר לנו למצוא את דרך הלמידה המתאימה של כל אחד ולהציע לו אפשרויות לשיפור הלמידה, ככל שנבין יותר על דרך הלמידה של הילד כך נוכל לעזור לו לשפר את היכולות הפוטנציאליות שיש לו. ברגע שנשחרר מתחים בעזרת תרגילי מוח ונאפשר תנועה וזרימה של חומרים כימיים בגוף כך הילד יוכל להיות רגוע ויוכל לקלוט מידע באופן טוב יותר. לפי פול דניסון מפתח הקינסיולוגיה החינוכית "התנועה היא שער ללמידה" כולנו זקוקים לתנועה ושילוב החושים בזמן למידה, אולם אלו שהרגל היא הערוץ הדומיננטי חייבים זאת. תרגילי מוח/קינסיולוגיה חינוכית הם תרגילי תנועה שפותחו ע"י דר' דניסון שהוא מחנך לילדים עם ליקויי למידה בארה"ב תרגילים אילו ומאפשרים מאפשרים הפגת מתחים ושיפור היכולות הפוטנציאליות של כל אחד, שיפור: קריאה,כתיבה, הבנת הנקרא, קשב וריכוז, זיכרון, בטחון, דימוי עצמי, קואורדינציה ועוד…
אם אתם או ילדכם חווים בעיות בלמידה או קשב, צרו עימי קשר עכשיו לשיחת ייעוץ ללא כל התחייבות בטלפון – 054-4652225
